כיצד מסייע הספורט לילד עם הפרעת קשב וריכוז

מחקרים מצאו כי לפעילות ספורטיבית יש תרומה עצומה עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, החל משיפור הכישורים החברתיים והדימוי העצמי הנמוך ועד שיפור הקואורדינציה.
לילך מוסרי קורן פורסם: 23.02.14 , 10:24
הנושא של שילוב פעילות ספורטיבית בסדר היום של כל אדם ואדם כבר ידוע מזה זמן רב כתורם חיובי לתחומים רבים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. אך כאשר מדובר בילד אשר אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ספורט ופעילויות ספורט קבוצתי במהלך סדר היום הקבוע מהווה בסיס יציב לילד ומקום בטוח שניתן לצמוח ממנו לשיפור תחומים רבים ומגוונים בחייו בכלל. לכן, אם ילדיכם אובחן כלוקה בהפרעת קשב, חשוב מאוד לשלב פעילות ספורטיבית קבועה בחייו. מחקרים מראים כי באמצעות הספורט משפר הילד לא רק את הכישורים החברתיים שלו אלא גם את הדימוי העצמי הנמוך ואת הקואורדינציה, מהם סובלים לרוב ילדים אשר לוקים בהפרעות קשב וריכוז.
הורים לילדים עם הפרעת קשב מתלוננים לא פעם כי בתחום הלימודים ילדיהם סובלים מקושי רב בהתארגנות, ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת ליישם משמעת עצמית הנדרשת ללמידה אינטנסיבית. קשיים אלה אינם באים לידי ביטוי בעיסוק בספורט, שם ילדים אלה מתגלים כספורטאים מצטיינים, בעלי יכולת התמדה באימונים ואימוץ משמעת מופתית. הדבר אינו מפתיע היות והספורט מעניק לילדים הללו שגרה קבועה, לה הם מאוד זקוקים, אך בעיקר מאפשר להם דרך בריאה ויעילה לפרוק את הזעם, התסכול והכישלונות שאותם הם מרבים לחוות בבית הספר.
במקרים רבים, אנו מבחינים כי אותו ילד "חסר פוטנציאל" מתגלה כספורטאי מצטיין ויש לכך השפעה מרחיקת לכת על בניית הדימוי העצמי שלו. ההצלחה בספורט מובילה ישירות לשיפור בהערכה העצמית ולעלייה בביטחון העצמי.
לאחרונה אנו מקבלים יותר ויותר חיזוקים מכיוון המדע והמחקר לקשר בין פעילות ספורטיבית להקלה על הסימפטומים של הפרעת קשב. הפסיכיאטר הנודע ג'ון רייטי שם דגש ייחודי בספרו "הניצוץ" לחשיבות של פעילות ספורטיבית קבועה עבור אנשים עם הפרעת קשב. בספר זה מציג רייטי מחקרים המצביעים על קשר מדהים בין פעילות גופנית להשפעה על מוחנו. רייטי מצא כי ככל שעולה רמת הכושר של העוסקים בספורט, כך משתפרת פעילות המוח ומובילה לשיפור הערנות, הקשב והמוטיבציה ובעיקר על עלייה במצב הרוח והפחתת חרדה. פעילות גופנית נמצאה גם כמשפרת את קצב הלמידה. רייטי מצביע על מחקרים שקבעו כי ילדים בכושר גופני טוב משיגים ציונים טובים יותר במבחנים קוגניטיביים של תפקודים ביצועיים.
אך אולי הממצא החשוב ביותר של רייטי הוא זה שמצביע על העובדה שאימון סדיר מעלה את רמות הבסיס של דופמין ונוראפינפרין, הממלאים תפקיד בהסדרת פעולתה של מערכת הקשב. במוחם של הסובלים מהפרעת קשב נמצא חוסרים בחומרים הללו ולכן הם מסופקים בתרופות השונות להפרעות קשב. חישבו על ההשפעה האדירה שיש על הילד בשילוב מותאם של תרופה ופעילות ספורטיבית מותאמת.

כיצד תורם הספורט לילד עם הפרעת קשב וריכוז?
כאמור, הספורט גורם לילדים עם הפרעת קשב להתמודד בצורה ישירה עם המכשולים הקשים שלהם בבית הספר: משמעת וסדר, יכולת ארגון, היפראקטיביות וקושי להקשיב להוראות. העיסוק בספורט גם מלמד אותם לגייס יכולת לעבוד בצוות, להפעיל משמעת עצמית, שיתוף פעולה והפחתת חרדות ודיכאון.
דווקא ההשקעה בתחום בו הם אוהבים יכולה להוביל אותם להצטיין, היות ולילדים הללו יש יכולת ריכוז מדהימה וראיית משחק מעל הממוצע. בעיסוק בספורט החיסרון הופך ליתרון והאנרגיה המתפרצת הופכת אותם למנהיגים שמדביקים בהתלהבותם את שאר חברי קבוצתם. העיסוק בספורט הופך אותם לבולטים ומייחדים את עצמם בעזרת היתרונות של ההפרעה, יתרונות כמו יצירתיות, אינטליגנציה רגשית, אינטואיציה אדירה, יכולת קבלת החלטות מהירה, יכולת ראייה מרחבית של המשחק, אנרגיה שופעת וכו'.
יתרון נוסף בא לידי ביטוי בסיגול אורח חיים של ספורטאי, הכולל שגרת אימונים מובנית ושמירה על תזונה נכונה. אלה הופכים להיות כלים לחיים ועוזרים לרוב גם במישור הלימודי.

השארת תגובה